אל"מ מנשה אביוב |
 |
 |
 |
| אישים בני העדה | ||||
אלוף משנה מנשה אביוב
מנשה אביוב נכדו של אבא אביוב ההיסטורי ובנו של עשהל אביוב שבא מקווקז לארץ ישראל בשנת 1870 ,אחרי זמן מה הוריו עלו לארץ ישראל בעקבותיו של אבא אביוב בשנת 1904. ומאז חיה משפחתו במולדת ישראל.●מנשה אביוב נולד בראשון לציון.●למד בבית הספר העממי (חביב), בבית ספר תיכון ערב (שהתקיים במבנה בית ספר "חביב") ובאוניברסיטת תל אביב. 
מנשה אביוב (משמאל) בפלמ"ח עם מכשיר הקשר
בשנים התש"ד-התש"ו, 1946-1944, נוטר במשטרת היישובים העבריים. בהמשך התגייס לפלמ"ח שם שירת חלק מהזמן במחלקה הערבית - מחלקת "השחר".הגן על הבתים והמטעים מפני השודדים הערביים, היטיב לדבר ערבית,והכיר את מנהגי הערבים. משום כך אביוב השתתף בפעולות מעבר לקווי האויב.מנשה היה מתחפש בבגדים ערביים וכפיה וחודר למקום שממנו התכוננו הערבים להנחית מהלומה על הישובים היהודיים. 
כרטיס מגויס לפלמ"ח של מנשה אביוב ובו הוראה מיוחדת: "נמצא בתפקיד קבוע אין לעכב!"
מנשה אביוב במחלקה הערבית של הפלמ"ח, התש"ז, 1947
ב-1946 סיים מנשה קורס קצינים מזורז ולאחר מכן,לחם למעלה משנה במלחמת העצמאות משם הועבר לחטיבת הראל, הגדוד הרביעי, ופיקד על מחלקה בירושלים בתקופת מלחמת השחרור בעת המצור. בשנים התש"ט-התשי"ד, 1954-1949, קצין בצה"ל. בשנת 1956 לחם בסיני.חזר לשם במלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים לחם תחילה בצפון, ואחר כך בדרום, באפריקה. באותה מלחמה פיקד מנשה אביוב על גדוד הרגלים שחצה הראשון את תעלת סואץ ונחת ביבשת אפריקה, בעורפו של האויב,יחד עם אריק שרון. חייליו של מנשה, אומנו בקפדנות על ידי מפקדם, הצטיינו באומץ לב בלתי רגיל ובתעוזה. "שדים בעלי קרניים"-כך כינו האויבים את בעלי התעוזה מגדוד הרגלים של מנשה אביוב. 
משחק גמר גביע בכדורגל, הנוטרים נגד הבריטים. התש"ו, 1946. מנשה אביוב למטה משמאל
אחרי השחרור עבד ב"מטעי האומה" שפעלו מיבנה ועד לפיתחת כרם שלום. במסגרת עבודתו היה עליו לטפל בעקירת כרמים ושיחי צבר אולם בהיותו בן למשפחה חקלאית שורשית, התנגד לעקירה ודרש לפתח את הכרמים. כתוצאה מהתנגדותו זו שוקמו כרמים אפילו בחולות "זיקייה" ולקראת סוף שנות החמישים (במאה ה-20) החלו לייצא משם ענבים לבריטניה. באזור "ישע" ו"עמי עוז" נטע 10,000 דונם כרמים ואוכלוסיית העולים החדשים שהתגוררה שם החלה לעבוד בחקלאות פרודוקטיבית. 
קבלת תעודת "יקיר המוזיאון" למשפחות כמוס ואביוב מידי ראש העירייה מאיר ניצן ויו"ר עמותת הידידים מוליק איל. התשנ"ד, 1994
בשנת 1978, חוזר מנשה אביוב לשרת בצה"ל. הקים את מפקדת אזור סיני שטיפלה בבדואים ועבדה עם סיירת הדרוזים שעסקה באבטחת הגבול באר שבע - אילת.
הוסף למועדפים
סימנייה
Email This
צפיות: 565 תגובות (1)
עדנה רימון
:
|
RSS feed Comments
 |
אל"מ מנשה ז"ל הקרין יופיו הפנימי והחיצוני כאשר הופיע במדיו המצוחצחים ודרגתו הגבוהה שהיוותה מקור לגאוות העדה הקווקזית בראשון. מנשה אביוב היה ידיד וקרוב משפחה. מנשה היקר היה חברי הקרוב ובעיני היה דמות אצילית אשר הקרינה צבריות ערכית ואיכויות בלתי מתפשרות בכל נושא שבעולם. בעיקר הקרין יופיו הפנימי והחיצוני כאשר הופיע במדיו המצוחצחים ודרגתו הגבוהה אל"מ שהיוותה מקור לגאוות העדה הקווקזית. מנשה וצפורה רעייתו אהבו מאד להקשיב לנגינת האקורדיון שלי והחליטו שביתם הצעירה תלמד אצלי לנגן בכלי האהוב עליהם. איזה ימים יפים היו כאשר הייתי מגיעה אליהם באופניים מרחק 4 ק"מ ללמד את הבת אקורדיון אך לפני זה ביקש מנשה שאנגן לו שירים ישראליי שהוא אוהב. היו זמנים ותקופה נפלאה. ד.א. בזמנו מנשה היה בקשר מקצועי מבצעי עם בעלי ז"ל עמוס רימון שעבד בשירות הביטחון בעזה רפיח והסביבה. כשעמוס נפל בלבנון הגיע מנשה אלי, הביט בעיני ובדמעות ואמר לי: "איך נפלו גיבורים"! |
