יהדות

היסטוריה בסין-קהילת הקווקזים בבייג'ין

PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י xart5   
שבת, 07 ינואר 2012 21:12

nf_2086_688927

היסטוריה במדינה הקומוניסטית: קהילת הקווקזים בבייג'ין, סין, הכניסה אמש (שני) ספר-תורה לבית-חב"ד דאון-טאון, בראשות השליח הרב מנחם-מענדל ורעייתו חנה רסקין ● האירוע נערך במלון "רנסנס" המפואר שבמרכז העיר. צוות המלון עבד תחת השגחה צמודה של שלוחי חב"ד בהכנת מיטב מאכלי יהדות קווקאז המסורתית ● מנדי לואיס, בסיקור מיוחד יהדות סין


Add a comment
עדכון אחרון ב-שישי, 20 ינואר 2012 20:30
 

הונחה אבן פינה לבית כנסת חדש לעדה הקווקזית בחדרה.

PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י xart5   
חמישי, 12 מאי 2011 00:00

srcby
הדמיית בית הכנסת



Add a comment
עדכון אחרון ב-שישי, 06 ינואר 2012 18:23
 

יד לאחים בפעילות רוחנית מואצת בקרב יהודים קווקזים

PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י Administrator   
שלישי, 16 נובמבר 2010 22:08

כשמונים אלף יהודי קווקז הנמצאים בארץ, זוכים בימים אלו לעדנה רוחנית מחודשת בעזרת ארגון יד לאחים, בקיץ האחרון, פקדו רשמי יד לאחים את קהילות בני העדה ברחבי הארץ וזכו להצלחה רבה ברישום לבתי ספר תורניים.    

מאז הגיעם לארץ של יהודי קווקז, המכונים גם 'היהודים ההרריים', לא ידעה הקהילה עדנה רוחנית כמו בימים אלו. במשך עשרות שנים, התקשו אנשי הקהילה המונים כשמונים אלף נפש בכל רחבי הארץ להתמודד עם קשיי הקליטה הרוחנית בארץ.

לאחרונה, החלו ראשי וחכמי העדה בתיאום עם ארגון יד לאחים לפעול באינטנסיביות למען שיקומה וביסוסה הרוחני של עדה קדושה זו ביתר שאת ועוז.

לצורך כך כינס בקיץ האחרון, יו"ר הארגון, הגאון רבי שלום דב ליפשיץ שליט"א, את ראשי הקהילות בארץ לכינוס חירום במשרדי יד לאחים בבני ברק. לאחר דיון בן מספר שעות בו נדונו דרכי הפעולה האפשריים, הוחלט כי פעולות ההצלה הראשונות יהיו רישום ילדים ונוער למוסדות חרדיים, ובנוסף לכך, הוצאה לאור של סידורי תפילה בשפה הקווקזית שיחולקו בכל ריכוזי העדה.

ואכן, עלה בידי אנשי יד לאחים להפעיל בס"ד במהלך ימי הקיץ האחרון, פעילי רישום – יוצאי העדה הקווקזית, שעסקו במרץ רב בביקורים בכל ריכוזי הקהילות הקווקזיות וזכו להצלחה לא מועטה ברישום ילדי העדה למוסדות ובתי ספר חרדיים.

בד בבד, עמלו אנשי הארגון במשך שבועות, למצוא ולו עותק אחד שנשאר לרפואה מתוך המהדורה המקורית של סידור התפילה הקווקזי. לאחר חיפושים רבים, נמצא עותק יחיד ובלעדי של הסידור המדובר. לאחר כחודשיים של עבודת אנשי המחלקה להוצאה לאור של יד לאחים, זכו פעילי הארגון לברך בסוף השבוע שעבר על המוגמר כשהסידור המפואר יצא ממכבש הדפוס והחל את דרכו לקהילות יוצאי קווקז ברחבי הארץ.

לאור התגובות החיוביות המגיעות בימים אלו מריכוזי הקהילה הקווקזית שקיבלו בהתלהבות את הסידור הקווקזי החדש והמפואר, אמר השבוע הגרש"ב ליפשיץ, כי העידוד ותשומת-הלב שקיבלו אנשי העדה מהוצאת הסידור בלשונם, מהווים תמריץ וזרז חשוב לקידומם הרוחנית. הגרש"ב ליפשיץ הדגיש עוד כי נוכח התוצאות המבורכות בקרב בני העדה הקווקזית, יש להעתיק פעילות זו לבני עדות וגלויות נוספות שנקבצו בארץ הקודש.


לאתר  'יד לאחים' לחצו על התמונה

יד לאחים

 


Add a comment
עדכון אחרון ב-ראשון, 29 מאי 2011 22:44
 

צום יום כיפור בקרב יהודי קווקז

PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י xart5   
חמישי, 16 ספטמבר 2010 00:00
בערב יום כיפור,אחרי הסליחות,עושים כפרות, תרנגול לזכר,תרנגולת לנקבה. לאשה הרה עושים כפרה בשתי תרנגולות ותרנגול אחד, שמא תלד תאומים. אחרי השחיטה,נותנים את הכפרות לעניי העיר וגם לרבי השוחט. יש הנותנים מעות כסף תמורת הכפרה שנקראת גם נדבה.

רבים מחליפים כפרות ביניהם. העשירים מחלקים לעניים ושוחטים לעצמם עופות אחרים לאכילה.

יום הכיפורים הוא יום קדוש. באותו יום אסור לאכול ולשתות,אסור להתרחץ,אסור לנעול נעלי עור,אסור לעבור על איסורים מובנים נוספים.כולם מאמינים שגזירות קשות יבואו על האדם שיפר את האיסורים,עליו ועל בני ביתו. ביום כיפור לא יוצאים היהודים ההרריים מפתח ביתם,אלא רק לתפילה בבית הכנסת.

מכספי הקהילה שוחטים בהמות.צולים אותן באש על גל של אבנים,כעין מזבח,ומחלקים בשר לכל דורש.זאת,לדבריהם,זכר לקורבנות בית המקדש.יש השוחטים פרות,גדיים קטנים לבנים וצולים אותם.כל דיכפין יבוא ויקבל מנה.מותר לקחת גם לסעודה המפסקת. בכסף של קופות הקהל,קונים נרות להדלקה ומחלקים לקהל.

לפני המנחה באים לבית הכנסת לרצות לפני הרב על העוונות. הרבי מכה ברצועת עור על גבם של המאמינים ארבע מלקות והוא מקבל דמי כפרה מידיהם.אחרי כן הולכים למקווה להיטהר.

בערב,אחרי הסעודה של מנחה,לוקחים יהודי קווקז נרות נשמה לעילוי נשמת יקיריהם ומדליקים אותם בבית הכנסת בפינה מיוחדת שיועדה לכך. הזקנים לוקחים כרים וכסתות לשכב עליהם בלילה בבית הכנסת.

בתפילת ערבית,עולה על הבימה השמש או האיש המיועד לכך ומוכר את ספרי התורה.כנהוג,הכסף נתרם לרבי.המתפללים מקיפים את הבימה והרבי אומר "כל-נדרי","שהחיינו",דפים מהזוהר,נותן "תשועה למלכים".מברכים את הקיסר ואת בני משפחתו, מברכים את החתנים ומאחלים גאולה.הנשים,בעזרת הנשים או בחוץ ליד הפתחים,מכוסות במטפחות צבעוניות.

בגמר הפיוטים,חלק מהקהל ישן בבית הכנסת והיתר מתפזרים לבתיהם.הם מברכים זה את זה בברכת החג וכולם מתענים,מקטון ועד גדול.

בבוקר,טובלים במקווה אשר באולם בית הכנסת ומתפללים כל היום.יש כאלה העומדים על רגליהם במשך כל היום ואלה שלא יכולים,יושבים על הארץ.כולם יחפים ולבושים בלבן.אין פוצה פה ורק מתפללים.

יהודי קווקז,בכל מקומות מושבם,נוהגים מנהג הנהוג אצלם דורות רבים.מנהג שכמעט אין לו אח ורע בישובים אחרים של בני ישראל ברחבי העולם(מלבד בשני מקומות,בטריפולי ובחבש,שגם הן קהילות עתידות יומין),וכל בני ישראל מכירים בזאת.

ומה בדבר נוהג קדום שגם היהודים ההרריים משתמשים בו?

במקומות רבים בקווקז,ביום הכיפורים,נגנים לא יהודים מנגנים בתופים וחלילים ומלווים את העלמות הצעירות בשווקים וברחובות. הן משוררות שירי עגבים ואהבים בלשון הטאטית.מעברים שונים נוהרים אליהן ומתערבבים עמהן בחורי חמד העוזרים בזמרתן.הם סובבים יחד את העיר כשעתיים ושבים הביתה עם החשיכה. הם נשמרים לא לצאת בריקודים ובמחולות.אלא שרים בלבד.

לעומת אלא,יש מקומות שמעירים וצעירות מתקבצים בחבורות,הולכים לטייל בחוצות עם תופים ומנגנים בהרמוניקות.

ביום כיפור הקדוש בימים,יוצאים בריקודים בראש חוצות! וגם מנגנים בכלי נגינה! קבל עם ועדה ובעידוד הזקנים!!אין לדבר כזה אח ורע.ואילו הם היהודים ההרריים,השומרים על מצווה קלה כחמורה. בחורים ובחורות רוקדים בפרהסיה, הבחורות מזרזות את הבחורים להצטרף למחולותיהן:דבר המלמד שבאו לחפש בחג הקודש הזה בני ובת זוג לשידוכים:הכיצד?

כדאי לפרט מה אומרים המקורות בנידון זה:בלי ספק זהו מנהג עתיק משנות קדם.כמו שכתוב בגמרא:"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו-באב ויום הכיפורים שבהן בנות ישראל יוצאות במחולות"וכו'.

רבי שמעון בן גמליאל מוסר על מנהג עתיק יומין ביום הכיפורים:"לא היו ימים טובים לישראל,כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים,שבהם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולים שלא לבייש את מי שאין לו.יוצאות במחול בכרמים ומה הן אומרות:בחור שא עיניך בנוי,תן עיניך במשפחה.שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה"(משלי ל"א ל-ל"א,תענית ד' ח').

ההתעסקות בשידוכים ביום קדוש זה נחשבה למצווה גדולה ושמחה ויום טוב היו בבתי ישראל. ימי כיפור נחשבו לימים טובים על רקע שידוך ונישואים. מנהג זה גרם לשידוכים רבים ביום קדוש זה.היהודים ההרריים הדגישו הבאת ילדים ופריה ורבייה.הם לא חיפשו עושר אלא בת טובים,בת תלמיד חכם. דבר זה גרם שלא תהיינה רוורקות בלות מזוקן.

דווקה ביום צום ומחילה,דווקה ביום שהשטן מקטרג,עוסקים בשידוכים.כי איחוד ובניית משפחות הן מצוות גדולות.

ביום הכיפורים נהגו רבני קווקז לאסוף את הצעירים והצעירות בבית הכנסת והשמיעו להם תוכחות מוסר. דווקה ביום זה יש לחשוב על פרייה ורבייה ולבחור בת זוג מתאימה.

ואכן שידוכים הרבה נערכו ביום הזה, לשמחת כולם.

מנהג דומה מקיימים גם בטריפולי: "ביום הכיפורים בבוקר מתאספים הנערים בני 11-9 שנים לבושים בגדי חג לבית הכנסת והם רוקדים ושרים שירי חתנים".

וכן אצל הפאלאשים בחבש:"הגברים לחוד והנשים לחוד,יוצאים במחולות במחצית השניה של יום הכיפורים ורוקדים ושרים שירים עליזים במשך שעות רצופות".

המנהג המיוחד והמאלף הזה מעיד בבירור על כך שהיהודים ההרריים המתגוררים ברחבי הקווקז,הביאו עמם את המנהג העתיק עוד משחר המצאם כאן,עת גלו עם שאר השבטים.

כפי שמעידים הזקנים: מגלות אשור הקדומה.במוצאי יום כיפור תוקעים יתד לסוכה.
Add a comment
עדכון אחרון ב-רביעי, 18 מאי 2011 00:38
 

ראש השנה בקרב היהודים ההרריים

PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י xart5   
חמישי, 19 אוגוסט 2010 00:00

שבועות אחדים לפני בוא החג מתחילים בהכנות. המולה רבה מסביב. האנשים שמלאכתם בכך מתאמנים בתקיעת שופר שקולותיו מהדהדים מרחוק. ראשי המשפחות, שעקב עבודתם שהו תקופות ארוכות מחוץ לבתים, מקדימים לחזור על מנת לחוג את החג בחיק המשפחה.

מרבים במתנות צדקה לעניי המקום. שוחטים עופות ומחלקים לנזקקים. הנשים עוסקות בעבודות ניקוי,מירוק כלים,סיוד,קניית מצרכים המיועדים לימי החג ובהכנות התבשילים המסורתיים.

 

ededede
עולי הקווקז משתתפים בתהלוכת העדלידע בתל-אביב פורים,1934

 

שמירת הניקיון הללי והאישי חובה, ולפני קבלת החג טובלים במקווה, או בנחל ובנהר הקרובים. היהודים לובשים את המלבושים החגיגיים הדומים מאוד ללבוש שכניהם. חגורים בחרב למותניהם, ספרי התפילה בידיהם, הם הולכים בצוותה לבית הכנסת. הם איתם נרות נשמה להדליקם לנשמות הוריהם ויקיריהם שמתו לאחרונה. הם מברכים את האחד לרעהו בברכת "מועדים-לשמחה", ומשיבים להם: "חגים וזמנים לששון".ברכות אלו נשנות מדי חג ומועד.

לפני כניסתם הם משילים נעליהם בחצר הבית. הם רוחצים רגליהם ונוטלים ידיים לפני כניסתם למקום הקדוש.כל אחד יושב במקומו המיועד. רצפת בית הכנסת וקירותיו מכוסים בשטיחים ומסביב מצעים חדשים ונקיים. באמצע האולם שולחן ועליו ספרי תפילה.

בבית הכנסת אומרים מזמורים ומתפללים. הנשים בעזרת נשים, או בחוץ ליד החלונות, מכוסות במטפחות צבעוניות. עם גמר התפילה מברכים כנהוג איש את רעהו ונפרדים לבתיהם.

בבית הכל מוכן, נקי ומצוחצח. אוירת חג שורה בכל. אורה ושמחה. האשה והבנות לבושות במיטב לבושן ועדייהן ומוכנות להגיש את התקרובות שהכינו מבעוד מועד.

ראשית מתחילים בברכת הפירות:תפוחים בדבש,סלק,תמרים,קרא,דגים,רוביא,רימונים,ראש-כבש. על כל פרי מברכים ברכה כנהוג ובגמר הברכות מתחילים בסעודה שאליה מוזמנים כל בני המשפחה,מגדול ועד קטון. הסעודה נערכת אצל המבוגר והמכובד בין בני המשפחה.

עם גמר הסעודה, פוצחים בשירה ויוצאים לרקוד. הנשים והבתולות מפליאות בשיריהן. הן שרות ומנגנות בכלים מכלים שונים ובמיוחד בהרמוניקות,חלילים,תופים,מצילתיים ופעמונים. כל המשתתפים נלווים אליהם בשירה וריקודים עד שעה מאוחרת. יש ההולכים בלילה לבית הכנסת לתפילה עד אור הבוקר, בהאמינם שבלילה זה נפתחים שערי השמים ואפשר לבקש מהקב"ה את מבוקשם. ליהודים ההרריים יש תמיד משאלות על פרנסה טובה,בריאות,זיווגים מוצלחים,גאולה ושיבה לירושלים. למחרת,הולכים לבית הכנסת,אומרים מזמורים ובקשות,תוקעים בשופר. העליות נמכרות,אפילו תקיעת השופר נמכרת. השופר בדרך כלל אינו מעובד. הוא עשוי מקרן איל ועקב אי עיבודו במכוון, ישמיע צליל מיוחד,עמום ורך.

ביום הזה,יום חג,ראש השנה,מעלים ספר ראשון ושני.כל העליות והכיבודים נמכרים בכסף רב. כל התרומות שנגבות מהקהל נמסרות ל"רבי" ו"החכם",מלמד התלמידים, על חשבון משכורתם לשנה החדשה.

כאשר חוזר שליח הציבור, אומרים ו"נתנה-תוקף ומקפידים לשיר את הפזמון העתיק שחובר על ידי אלישע הקטן בן שמואל, רב קדמון ממוצא "ג'והור-קאטטה", עיר היהודים. הפזמון לראש השנה נקרא: "אתה עליון ברום חביון מקום כסא יקר גדלך". ראש כל בית מתחיל באות משמו של מחבר הפזמון.

ביום הראשון אחרי תפילת מנחה,נוהגים ללכת ל'תשליך'. יש אומרים שמנהג ה'התשליך' התקבל כאן בתקופה האחרונה. למטרה זאת הולכים לבור, לנחל או לנהר הקרוב כדי להשליך חטאיהם. הנשים אינן עושות תשליך.

בכדי לשמור על קשרים עם השכנים, נוהגים להזמין את נכבדי המוסלמים להשתתף בשמחת החג ובמשתאות.

בלילה,לאור אבוקות, כל הצעירים יוצאים יחדיו לרקוד עם כלי הנגינה שלהם. האבוקות נישאות בחוצות העיר גם בלילה השני.

למחרת,ממשיכים בתפילה בנעימה המיוחדת – "ה' שמעתי שמעך יראתי ה'". החזן קורא פסוק והקהל משיב אחריו. יש לציין שהנעימה הזאת מושרת עם ניגונה המיוחד המלא געגועים גם פה בישראל.

ב'הפטרה' מביאים מזונות לנשמת הנפטר, ואחד מבני משפחתו מוזמן להתפלל את תפילת ה"מוסף".

כביתר החגים, הילדים רוקדים מסביב להיכל, כשבידיהם נרות דולקים התקועים בתפוחים. ילדים אחרים נושאים מגילות עטופות במטפחות משי והבחורים הגדולים יותר, סידורים בידיהם, עוזרים בשירה.

הצעירים והצעירות עולים על הגגות השטוחים,שרים ומזמרים. הם אוספים כספים למען עריכת משתאות בשיתוף הנערות(מנהג המשתאות המשותפים היה מקובל בארץ עד לשנים האחרונות).שני לילות החג, בתולים ובתולות רוקדים כל הלילה לאור אבוקות.

השיתוף הזה לרקימת יחסים בין הצעירים. יחסים שלעתים הסתיימו בחתונות. כתב יד קדמון מבית הרב רבי חנוכה בן רפאל במאדג'אליס. בו שלושה פזמונים עתיקים בכתב רש"י, שחוברו על ידי אלישע הקטן בן שמואל,רב קדמון ממוצא "דזשוהוד-קאטטא". הרי אחד מהם. פזמון לראש השנה.

 

המזמור:

 

אתה עליון, ברום חביון,מקום כסא יקר גדלך:

מקור חיים,השמים,והארץ,הדום רגלך:

ומלאכים,נמלכים,לשבח,קצת פעלך:

ואיך אוכל,אנוש סכל,אשר נבער,להודות לך:

ברעיוניו,והגיוניו,אשרי האיש,אשר הלך:

בתורתי ומצותי,שנתתי לאבותיכם.

          ואתם הדבקים בה' אלהיכם:

 

לאומיך,ועמיך,הנקראים סגולתך:

בכל רוחם,כפי כחם,מחוים את תהלתך:

כמו נחפר,בלב נשבר,מקוים את סליחתך:

תפלתם,ושועתם תקבל נא בחמלך:

ובשר נא,בקול רינה,לצאן ידך ומרעיתך:

שתזניחו,ותלבינו,כמו שלג חטאיכם.

       ואתם הדבקים בה' אלהיכם: 

 

ידיד אלי,בישראל,אשר ראו גבורתי:

הפיל קשה,ביד משה,נביאו נאמן ביתו:

ופחדו יגידו,בקול זמר,תחנתו וצעקתו:

ותרגיעם,והושיעם,ותבנה בית תפלתו:

וגם אתבע,ואז יביע,אקבץ את שבותיהם.

             ואתם הדבקים בה' אלהיכם:

 

שעה לקולי,ומילולי,אתה אלי,וזכרני:

משוך חסדך,אל עבדך,פנה אלי,וחנני:

בעת אפך תייסר,אך במשפט,פן תמעיטני:

וגם תמחול,זמן תשקול,את חטאותי,אם תדינני:

ועד תאסוף,נפש תכסוף,לגן עדנך תביאני:

                 ואתם הדבקים בה' אלהיכם:


 

הדר כסא,המתנשא,חיות הקודש ואופנים:


קדושת האל,בישראל,ישלשו ברוב אונים:

 

טבולי אור,נהר די נור,צבא מרום ועליונים:

 

 

נעימותיו,וזמירותיו,יצפצפו בניגונים:

איהו מקום,כבוד איום,בקול רעש מצוינים:

שואלים,לישראל,מה שפעל אלהיכם:

                  ואתם הדבקים בה' אלהיכם:



 


Add a comment
עדכון אחרון ב-רביעי, 18 מאי 2011 00:39
 


גלריה

Please wait while JT SlideShow is loading images...
יהודים הרריים ציוניםיהודים הרריים בארץ-ישראלמקימי היישוב באר-יעקבנגנים בני עדת היהודים ההרריים

התחברות לאתר



פורום קווקזי

מוזיקה להורדה

  • 1
  • 2

תגובות אחרונות

JoomlaWatch Stats 1.2.9 by Matej Koval