|
שבועות אחדים לפני בוא החג מתחילים בהכנות. המולה רבה מסביב. האנשים שמלאכתם בכך מתאמנים בתקיעת שופר שקולותיו מהדהדים מרחוק. ראשי המשפחות, שעקב עבודתם שהו תקופות ארוכות מחוץ לבתים, מקדימים לחזור על מנת לחוג את החג בחיק המשפחה.
מרבים במתנות צדקה לעניי המקום. שוחטים עופות ומחלקים לנזקקים. הנשים עוסקות בעבודות ניקוי,מירוק כלים,סיוד,קניית מצרכים המיועדים לימי החג ובהכנות התבשילים המסורתיים.
עולי הקווקז משתתפים בתהלוכת העדלידע בתל-אביב פורים,1934
שמירת הניקיון הללי והאישי חובה, ולפני קבלת החג טובלים במקווה, או בנחל ובנהר הקרובים. היהודים לובשים את המלבושים החגיגיים הדומים מאוד ללבוש שכניהם. חגורים בחרב למותניהם, ספרי התפילה בידיהם, הם הולכים בצוותה לבית הכנסת. הם איתם נרות נשמה להדליקם לנשמות הוריהם ויקיריהם שמתו לאחרונה. הם מברכים את האחד לרעהו בברכת "מועדים-לשמחה", ומשיבים להם: "חגים וזמנים לששון".ברכות אלו נשנות מדי חג ומועד.
לפני כניסתם הם משילים נעליהם בחצר הבית. הם רוחצים רגליהם ונוטלים ידיים לפני כניסתם למקום הקדוש.כל אחד יושב במקומו המיועד. רצפת בית הכנסת וקירותיו מכוסים בשטיחים ומסביב מצעים חדשים ונקיים. באמצע האולם שולחן ועליו ספרי תפילה.
בבית הכנסת אומרים מזמורים ומתפללים. הנשים בעזרת נשים, או בחוץ ליד החלונות, מכוסות במטפחות צבעוניות. עם גמר התפילה מברכים כנהוג איש את רעהו ונפרדים לבתיהם.
בבית הכל מוכן, נקי ומצוחצח. אוירת חג שורה בכל. אורה ושמחה. האשה והבנות לבושות במיטב לבושן ועדייהן ומוכנות להגיש את התקרובות שהכינו מבעוד מועד.
ראשית מתחילים בברכת הפירות:תפוחים בדבש,סלק,תמרים,קרא,דגים,רוביא,רימונים,ראש-כבש. על כל פרי מברכים ברכה כנהוג ובגמר הברכות מתחילים בסעודה שאליה מוזמנים כל בני המשפחה,מגדול ועד קטון. הסעודה נערכת אצל המבוגר והמכובד בין בני המשפחה.
עם גמר הסעודה, פוצחים בשירה ויוצאים לרקוד. הנשים והבתולות מפליאות בשיריהן. הן שרות ומנגנות בכלים מכלים שונים ובמיוחד בהרמוניקות,חלילים,תופים,מצילתיים ופעמונים. כל המשתתפים נלווים אליהם בשירה וריקודים עד שעה מאוחרת. יש ההולכים בלילה לבית הכנסת לתפילה עד אור הבוקר, בהאמינם שבלילה זה נפתחים שערי השמים ואפשר לבקש מהקב"ה את מבוקשם. ליהודים ההרריים יש תמיד משאלות על פרנסה טובה,בריאות,זיווגים מוצלחים,גאולה ושיבה לירושלים. למחרת,הולכים לבית הכנסת,אומרים מזמורים ובקשות,תוקעים בשופר. העליות נמכרות,אפילו תקיעת השופר נמכרת. השופר בדרך כלל אינו מעובד. הוא עשוי מקרן איל ועקב אי עיבודו במכוון, ישמיע צליל מיוחד,עמום ורך.
ביום הזה,יום חג,ראש השנה,מעלים ספר ראשון ושני.כל העליות והכיבודים נמכרים בכסף רב. כל התרומות שנגבות מהקהל נמסרות ל"רבי" ו"החכם",מלמד התלמידים, על חשבון משכורתם לשנה החדשה.
כאשר חוזר שליח הציבור, אומרים ו"נתנה-תוקף ומקפידים לשיר את הפזמון העתיק שחובר על ידי אלישע הקטן בן שמואל, רב קדמון ממוצא "ג'והור-קאטטה", עיר היהודים. הפזמון לראש השנה נקרא: "אתה עליון ברום חביון מקום כסא יקר גדלך". ראש כל בית מתחיל באות משמו של מחבר הפזמון.
ביום הראשון אחרי תפילת מנחה,נוהגים ללכת ל'תשליך'. יש אומרים שמנהג ה'התשליך' התקבל כאן בתקופה האחרונה. למטרה זאת הולכים לבור, לנחל או לנהר הקרוב כדי להשליך חטאיהם. הנשים אינן עושות תשליך.
בכדי לשמור על קשרים עם השכנים, נוהגים להזמין את נכבדי המוסלמים להשתתף בשמחת החג ובמשתאות.
בלילה,לאור אבוקות, כל הצעירים יוצאים יחדיו לרקוד עם כלי הנגינה שלהם. האבוקות נישאות בחוצות העיר גם בלילה השני.
למחרת,ממשיכים בתפילה בנעימה המיוחדת – "ה' שמעתי שמעך יראתי ה'". החזן קורא פסוק והקהל משיב אחריו. יש לציין שהנעימה הזאת מושרת עם ניגונה המיוחד המלא געגועים גם פה בישראל.
ב'הפטרה' מביאים מזונות לנשמת הנפטר, ואחד מבני משפחתו מוזמן להתפלל את תפילת ה"מוסף".
כביתר החגים, הילדים רוקדים מסביב להיכל, כשבידיהם נרות דולקים התקועים בתפוחים. ילדים אחרים נושאים מגילות עטופות במטפחות משי והבחורים הגדולים יותר, סידורים בידיהם, עוזרים בשירה.
הצעירים והצעירות עולים על הגגות השטוחים,שרים ומזמרים. הם אוספים כספים למען עריכת משתאות בשיתוף הנערות(מנהג המשתאות המשותפים היה מקובל בארץ עד לשנים האחרונות).שני לילות החג, בתולים ובתולות רוקדים כל הלילה לאור אבוקות.
השיתוף הזה לרקימת יחסים בין הצעירים. יחסים שלעתים הסתיימו בחתונות. כתב יד קדמון מבית הרב רבי חנוכה בן רפאל במאדג'אליס. בו שלושה פזמונים עתיקים בכתב רש"י, שחוברו על ידי אלישע הקטן בן שמואל,רב קדמון ממוצא "דזשוהוד-קאטטא". הרי אחד מהם. פזמון לראש השנה.
המזמור:
אתה עליון, ברום חביון,מקום כסא יקר גדלך:
מקור חיים,השמים,והארץ,הדום רגלך:
ומלאכים,נמלכים,לשבח,קצת פעלך:
ואיך אוכל,אנוש סכל,אשר נבער,להודות לך:
ברעיוניו,והגיוניו,אשרי האיש,אשר הלך:
בתורתי ומצותי,שנתתי לאבותיכם.
ואתם הדבקים בה' אלהיכם:
לאומיך,ועמיך,הנקראים סגולתך:
בכל רוחם,כפי כחם,מחוים את תהלתך:
כמו נחפר,בלב נשבר,מקוים את סליחתך:
תפלתם,ושועתם תקבל נא בחמלך:
ובשר נא,בקול רינה,לצאן ידך ומרעיתך:
שתזניחו,ותלבינו,כמו שלג חטאיכם.
ואתם הדבקים בה' אלהיכם:
ידיד אלי,בישראל,אשר ראו גבורתי:
הפיל קשה,ביד משה,נביאו נאמן ביתו:
ופחדו יגידו,בקול זמר,תחנתו וצעקתו:
ותרגיעם,והושיעם,ותבנה בית תפלתו:
וגם אתבע,ואז יביע,אקבץ את שבותיהם.
ואתם הדבקים בה' אלהיכם:
שעה לקולי,ומילולי,אתה אלי,וזכרני:
משוך חסדך,אל עבדך,פנה אלי,וחנני:
בעת אפך תייסר,אך במשפט,פן תמעיטני:
וגם תמחול,זמן תשקול,את חטאותי,אם תדינני:
ועד תאסוף,נפש תכסוף,לגן עדנך תביאני:
ואתם הדבקים בה' אלהיכם:
הדר כסא,המתנשא,חיות הקודש ואופנים:
קדושת האל,בישראל,ישלשו ברוב אונים:
טבולי אור,נהר די נור,צבא מרום ועליונים:
נעימותיו,וזמירותיו,יצפצפו בניגונים:
איהו מקום,כבוד איום,בקול רעש מצוינים:
שואלים,לישראל,מה שפעל אלהיכם:
ואתם הדבקים בה' אלהיכם:
Add a comment
|
