|
צפונית לעיר הבירה באקו, לרגלי הרי הקווקז, לא רחוק מהגבול הרוסי. נמצאת העיר Gouba
הדרך רצופה מהמורות והמכונית מקטרעת בין דרכי עפר וכבישים הנמצאים בסלילה. אזרביג'אן נמצאת בבום כלכלי ובכל מקום סוללים ובונים.
הנה מסגד עתיק הנמצא בדרך לגובה, מקום קבורתו של איש קדוש שחי פה פעם.
העיר גובה היא עיר גדולה יחסית, כמאה אלף תושבים. זו העיר שבה גרים היהודים ההררים שמרוכזים בשכונה מיוחדת, עיירה שהיא עיירה עצמאית למעשה, ונמצאת מעבר לנהר...(הבתים שבחזית התמונה) לעיירה קוראים קראסניה סלובודה . לפני העליות הגדולות מברה"מ ומחבר העמים. היו בעיירה כ-10000 יהודים. רבים עלו ארצה אבל עדיין מתגוררים בה כ-6000 יהודים המהוים כ-90% מתושבי העיירה.
מבט על העיירה היהודית - Girmizi gasebe - העיירה האדומה
היהודים בני המקום. נראים אזרים לכל דבר.... והם בני קבוצה גדולה יותר שנקראת היהודים ההררים או יהודי הקווקז, מעבר לגבול, בדרומה של רוסיה, בדאגאסטן, יש כ-15000 יהודים נוספים. ואחרים נמצאים במוסקבה, בישראל ובארה"ב. סך הכל יש בעולם כ-200 עד 230 אלף יהודים הררים קווקזים. קבוצה אתנית מיוחדת ביותר של פי המסורת שלה, היא הגיעה לקווקז אחרי חורבן הבית הראשון. במאה השמינית לפנה"ס.
היהודים ההררים מדברים שפה מיוחדת, שפת הג'והור, שפה יהודית פרסית, טאטית המעורבת במילים עבריות וטורקיות.
שפה שהיא שונה מהשפה המדוברת באזרביג'אן ודאגסטאן שהיא שפה טורקית.
היהודים של גובה עשירים מאוד יחסית... רבים מהם גרים במוסקבה שם הם עובדים כסוחרים ( וחלקם, כך אומרים גם קשורים למאפיה האזרית) כמה אוליגרכים במוסקבה הם בני העדה. בחגי ישראל, בימים הנוראים בפסח ובתשעה באב חוזרים רבים מבני העדה לגובה כדי לחגוג עם משפחותיהם, ומדוע תשעה באב דווקא? בגלל שעל פי המסורות של בני העדה תשעה באב, יום חורבן המקדש הוא היום שמציין את המאורע שבעקבותיו הגיעו לקווקז.
לעיר גובה עצמה לשכונה שבה הם מתגוררים היום, הגיעו היהודים ההררים לפני כ-280 שנה בעקבות מכתב חסות שנתן להם החאן של גובה שהזמין אותם לפתח את חיי המסחר בעיר.
כך נראים בתי העיירה שני רחובות ארוכים מהם מתפצלים סמטאות. בתי מידות בסגנון הקווקזי האופייני. של גגונים ומרזבים מפח המעוצבים בפיתוחים וסלסולים.
בעיירה יש עדיין 11 בתי כנסת פעילים. בתקופה הסובייטית היה רק בית כנסת פעיל קטן אחד. בית הכנסת המרכזי, הקיים מזה 120 שנה, הפך בתקופה זו לבית חרושת אבל בשנים האחרונות, הוא שוקם בעזרת תרומות של עשירי העדה ממוסקבה ותרומות של ארגונים יהודים מארה"ב.
הנה בית הכנסת מבפנים. האיש שבתמונה הוא יהושע. מי שליווה אותי במהלך הביקור בגובה. מנהל בית הספר הציבורי בעיירה, מורה למתמתיקה וגם סוחר שטיחים ממולח. בני העיירה היהודים אורגים את שטיחיהם בעצמם ושטיחי גובה בסגנונם המיוחד, מפורסמים מאוד.
וזהו בית הכנסת הגדול האחר בעיירה שבו מתקיימות תפילות פעמיים ביום. מנחה וערבית. בשבת מלא בית הכנסת עד אפס מקום .
וזהו בית המדרש.
והנה כמה תמונות של נשים, מבנות הקהילה..
הנה אישה זקנה המחזיקה בלוח שנה עברי.
והנה עוד כמה נשים היושבות ליד פתח ביתן.
Add a comment
|
