במחצית השנייה של שנות ה-90 הגיע אבי דיכטר לביקור בבאקו, בירת אזרבייג'ן. דיכטר היה אז ראש אגף האבטחה בשירות הביטחון הכללי וביקש לעמוד מקרוב על סידורי הביטחון בשגרירות. בין השאר הוא הזהיר את אנשי השגרירות מפני סכנה של שיטת התנקשות חדשה יחסית, שארגוני טרור פלסטינים ואחרים יכולים, עלולים לאמץ אותה. זמן מה קודם לכן למדו בשב"כ על השיטה שבה עשו שימוש אנשי קבוצת הטרור המאואיסטית "הנתיב הזוהר", שהפילה אימתה על השלטון בפרו. הם נהגו להשתמש במתנקש שהיה רכוב על אופנוע, עקב אחר הקורבן, הצמיד למכוניתו פצצת מגנט ופוצץ אותה בשלט רחוק, זמן קצר לאחר מכן, לאחר שהספיק להתרחק מהמקום.
זו בדיוק השיטה שבה פעל המתנקש שניסה לחסל את טל יהושע-קורן השבוע בפיגוע הטרור בניו דלהי, בירת הודו, המיוחס לאירן. ה"קשר האירני" מתחזק גם בשל הממצאים המצביעים כי בדירת החשודים האירניים שנלכדו בבנגקוק בירת תאילנד, נמצאו מטענים דומים והתפרסמו דיווחים שגם בניסיון ההתנקשות הכושל בעובד המקומי בשגרירות ישראל בגיאורגיה, נעשה שימוש במטען דומה. מנגנון המטען המגנטי בנוי כך שהדף הפיצוץ ירוכז כלפי פנים המכונית כדי לגרום למותם של היושבים בה אך לצמצם את הנזק לסביבה.
במטען דומה השתמשו המתנקשים האלמונים שביצעו חיסולים של מדעני גרעין אירניים במבצעים שיוחסו למוסד. חמישה מדענים נהרגו ואחד ניצל. ד"ר פירודאן עבאסי-דיוואני, שעבר אימונים ב"משמרות המהפכה" הבחין מבעוד מועד במתנקש, כשהלה הצמיד את הפצצה למכוניתו, פתח את הדלת וניסה לזנק החוצה. פתיחת הדלת הצילה את חייו והוא ואשתו שישבה לצידו נפצעו באורח בינוני. כיום עבאס-דיוואני הוא ראש ארגון האנרגיה האטומית של אירן. באורח דומה ניצלו כנראה חייה של יהושע-קורן, לאחר שהנהג ההודי הבחין במתנקש בעת שזה הצמיד את המטען וצעק לעברה לפתוח את הדלת ולקפוץ מהרכב.
למעלה מרבע מתושבי אירן ממוצא אזרי - לרבות חמינאי
בביקורו של דיכטר יש גם כדי להצביע ולסמל את הקשר המיוחד והדו-משמעי שהתפתח בין ישראל לאזרבייג'ן. ביטוי לכך ניתן בראשית השבוע בכתבה של השבועון הבריטי "סאנדיי טיימס" שפרסם כי באזרבייג'ן פועל בסיס גדול של המוסד, שממנו פועלים כוחות, כמו גם אנשי ה-CIA נגד אירן, במאמץ לסכל את תכנית הגרעין שלה.
הרפובליקה הקווקזית השוכנת לחופי הים הכספי וגובלת באירן הפכה בשנים האחרונות לבת ברית אסטרטגית של ישראל. אך ממעמד זה נגזרת גם הסכנה האורבת לישראל בשל הגבול המשותף ובשל העובדה כי למעלה מרבע מתושבי אירן הם ממוצא אזרי. אפילו המנהיג העליון של אירן, האייתוללה עלי חמינאי, הוא אזרי במוצאו - ורואה באזרבייג'ן מעין חצר אחורית שלו. בחלומותיו אף רואה חמינאי "אירן גדולה", שתכלול גם נתחים משכנתה. בשל הגבול הארוך המשותף מתקיימת תנועה חופשית יחסית של סחורות ואנשים, ואנשי כוח העילית "אל קודס" של משמרות המהפכה וקציני ביון של מיניסטריון המודיעין והביטחון של אירן פועלים באזור כמעט כבשלהם. לפי דיווחים וראיונות, שהעניקו השבוע מומחים אזרים, על אדמת אזרבייג'ן מצויים לפחות מאות אירניים שאינם מתאמצים אפילו להסתיר את זהותם ואת היותם אנשי מודיעין.
לא בכדי ניסו פעמיים בשנים האחרונות אנשי המודיעין האירניים בשיתוף פעולה עם אנשי חיזבאללה לפוצץ את שגרירות ישראל בבאקו, וכנראה גם לפגוע בשגריר ובישראלים אחרים כנקמה על חיסולו של קצין המבצעים של חיזבאללה, עימאד מורנייה, לפני כארבע שנים בדמשק. שני הניסיונות סוכלו, בהם אחד שהתרחש רק לפני מספר שבועות. לפני כשלוש שנים נחשפו כמה אירנים ולבנונים שנמצאו תחת מעקב, כשהם מתצפתים על השגרירות, וברשותם נמצאו חומרי חבלה. כמה מהם נעצרו, הועמדו לדין, הורשעו ונשלחו לכלא, אך כעבור זמן מה שוחררו. אחרים הצליחו להימלט ברכב וחצו את הגבול לאירן.
אזרבייג'ן מודעת לפעולות הללו ולתכניות הטרור של אירן לפגוע במטרות ישראליות. לפי פרסומים זרים, שירותי הביטחון שלה משתפים פעולה ומחליפים מידע עם המוסד ועם ה-CIA. למעשה, לפי אותם פרסומים, פעולות הסיכול התאפשרו בזכות מידע אמין ומדויק שסיפק המוסד. איש המוסד ממוצא קנדי המכונה "מייקל רוס", שעבד באגף המבצעים קיסריה ואחר כך באגף הקישור והפעולה המדינית "תבל", פרסם לפני שנים אחדות (ללא אישור המוסד והצנזורה הצבאית) ספר בשם "המתנדב", בו הוא סיפר בין השאר על מבצעים משותפים. "מייקל רוס" תיאר בין השאר מבצע בו המוסד מסר לאנשי ה-CIA מידע שמקורו ביחידת ההאזנה 8200 של אגף המודיעין בצה"ל, על התארגנות חוליה של "אל-קאעדה" לבצע פיגועים בסיוע אירן. תחנת ה-CIA בתל אביב העבירה את המידע לתחנה בבאקו, כתב רוס, שיחד עם שירת הביטחון המקומי נכנסה לפעולה.
"שלוחת המוסד באזרבייג'ן מאפשרת לישראל לאסוף מודיעין על אירן"
שיתוף הפעולה בין ישראל ואזרבייג'ן החל כבר בשנות ה-90, לאחר שהאחרונה, מדינה מוסלמית שמקור עשירה העיקרי הוא נפט וגז, הכריזה על עצמאות - לקראת פירוק ברית המועצות. החל מיוני 1993 נשלטה אזרבייג'ן ביד רמה בידי מי שהיה מזכיר המפלגה הקומוניסטית והפך לנשיא השלישי שלה - חיידר אלייב. מדיניותו כלפי המערב, וכפועל יוצא כלפי ישראל, הייתה מאוד זהירה. הוא חשש מאירן שכנתו והיה קשוב ללחצים מרוסיה. לכן, הפעילות הישראלית באזרבייג'ן בעשור וחצי הראשון לקיומה הייתה מצומצמת. השגרירות בבאקו הייתה קטנה. קשרי המחסר היו מוגבלים. התעשייה האווירית ניסתה אמנם לזכות בחוזים גדולים במדינה, ופעלה באמצעות סוכנה אהרון פרנקל, אך אלה לא הבשילו. חברת התעופה הלאומית האזרית חתמה אמנם על חוזה לתחזוקת מטוסיה בתעשייה האווירית בלוד, אך כעבור כמה שנים גם חוזה זה בוטל.
השינוי התחולל בהדרגה לאחר 2003 כשאילהאם, בנו של חיידר אלייב, ירש את מקומו של אביו והפך לנשיא המדינה. אזרבייג'ן השתתפה במיזמים משותפים של בניית צינורות המזרימים נפט וגז למערב באמצעות גיאורגיה וטורקיה. ההכנסות של המדינה גברו וככל שהתחזק הקשר שלה למערב בכלל ולישראל בפרט כך נחלש החשש של הממסד האזרי מפני ידה הארוכה של אירן, שניסתה באמצעים דיפלומטיים ועל ידי איומים מרומזים להניא את שכנתה מלעלות על נתיב מדיניות פרו-מערבית מובהקת.
בשנים האחרונות גבר הסחר בין ישראל לאזרבייג'ן; כ-15% מתצרוכת הנפט של ישראל מגיעה מאזרבייג'אן, יותר ויותר יזמים ישראלים בתחומי החקלאות והרפואה פועלים במדינה ואישים ישראלים, בהם שרים, מבקרים באזרבייג'אן ומארחים את עמיתיהם בארץ. רק לפני מספר שבועות נפגש נשיא המדינה שמעון פרס עם אלייב בוועידה הכלכלית בדאבוס שבשוויץ.
קיומה של קהילה יהודית בבאקו, שבקרבה פועלת קרן "אבנר" החב"דניקית במימונו של איש העסקים לב לבייב, תורמת גם היא להידוק הקשרים. הנוכחות הישראלית במדינה היוותה גם יעד לארגוני טרור; שליחי חב"ד במדינה היו אחת המטרות לניסיונות הפיגועים של ציר חיזבאללה-אירן.
אך טבעי הוא שעל רקע זה מתחזקים גם קשרי הביטחון והמודיעין של שתי המדינות, כפי שמעידים פירסומים זרים. לפי "הסאנדי טיימס",
בעיתון נכתב כי "שמעון" הוא אחד מתריסר סוכני מוסד שמוצבים באזרבייג'ן בכל זמן נתון. הם פגשו אותו בבית קפה בבאקו, ליד בניין שגרירות ישראל באזרבייג'ן.
"זה גראונד זירו של עבודת המודיעין", אומר שמעון בראיון ל"טיימס". "הנוכחות שלנו כאן שקטה, אבל משמעותית. הגדלנו את הנוכחות שלנו בשנה האחרונה, וזה מקרב אותנו לאיראן. אזרבייג'ן היא מדינה נהדרת להסתנן דרכה".
כמה שעות נסיעה דרומה מהבירה באקו נמצא הגבול עם איראן, ששמעון מכנה אותו "האזור האפור" לפעולות המודיעין.
"אינפורמציה רבה מגיעה מאנשים שעוברים את הגבול. אין שם כמעט דבר מוסדר, חוץ מהאיראנים שצופים בנו צופים בהם", אומר מי שהציג עצמו כסוכן מוסד.
ארסטן אורוילו, בכיר לשעבר בשירות הביטחון האזרי, אומר כי באקו היא כמו נורבגיה במלחמת העולם הראשונה, "או קזבלנקה של מלחמת העולם השנייה. היא נמצאת במרכז עולם המודיעין".
לדברי אורוילו, אלפים מחברי משמרות המהפכה האיראניים פועלים באזרבייג'ן. הוא העריך כי מספר סוכני המוסד קטן יותר, "אבל הם פועלים באופן יעיל יותר". לדבריו, "האיראנים רוצים שכולם יידעו שהם כאן. הישראלים יותר מעודנים, כמו האמריקנים. אבל בסופו של דבר כולם יודעים שגם הם כאן".
הוא פירט על הקשר ההדוק בין אזרבייג'ן למערב: "הצבא באזרבייג'ן עובד בסינכרון מלא עם מערכות ישראליות ואמריקניות, גם בגלל שהאמריקנים משתמשים במדינה לפינוי אווירי של פצועים מאפגניסטן". ומה יקרה כשהמצב במזרח התיכון יסלים? "אם תתבצע תקיפה אווירית נגד איראן, או שאיראן תשגר טילים מתחומה, מערכת ההתרעה בעיר גבאלה תהיה הראשונה לגלות זאת. ואז גם ישראל וידידותיה במערב יידעו".
גורמים בבאקו אמרו כי גם האמריקנים בנו שני בסיסי מודיעין במדינה - בדרום כדי לפקח על איראן, ובצפון - שם המטרה היא רוסיה. בעל דוכן עיתונים אמר כי רשתות המודיעין באזרבייג'ן הן "סוד פתוח": "כולנו יודעים שהמרגלים כאן. הסוד היחיד הוא בכמה כסף הם משחדים את הרשויות באזרבייג'ן"
שלוחת המוסד הנרחבת באזרבייג'ן מאפשרת לישראל לאסוף מודיעין על הנעשה באירן, בין השאר תוך שימוש באמצעי האזנה משוכללים. אירן מצידה האשימה בעקבות הפרסום בשבועון הבריטי את אזרבייג'ן ואף הגישה מחאה רשמית השבוע בה טענה כי המתנקשים במדעני הגרעין שלה נמלטו לאחר המבצעים לאזרבייג'ן.
בפרסום הבריטי דווח גם כי ישראל הקימה באזרבייג'ן קו ייצור למטוסים ללא טייס. אם הידיעה נכונה, ניתן להעריך כי מדובר בעסקה ששווייה מאות מיליוני דולרים, וייתכן כי היא מסמנת את התהוותה של אזרביידג'ן הופכת כתחליף חשוב לטורקיה כיסוד חשוב ליצוא הביטחוני הישראלי. כל אלה הופכים את הרפובליקה השוכנת בהרי הקווקז לבת ברית אסטרטגית חדשה של ישראל, שחשיבותה עולה בכל יום אירן על רקע חתירת אירן להשיג נשק גרעיני - אך גם כזו שיש להיזהר ממנה.
